עקרונות החינוך החווייתי
החוויה המפעילה
החינוך החוייתי מתרחש בשלושת המרחבים של יעדי הלמידה
- המרחב ההכרתי (קוגניטיבי) – יעדים המכוונים להוספת ידע.
- המרחב הרגשי – יעדים המכוונים לעורר רגשות ולסייע בגיבוש עמדות.
- המרחב ההתנהגותי– יעדים המכוונים לעיצוב או לשינוי התנהגות.
המחנך פועל כמנהיג שנאי
Transformational leader
חינוך חוייתי מיטבי מתרחש כשהמחנך פועל כמנהיג שנאי (מעצב), שמתאפיין ב:
התייחסות אישית
המחנך משדר עניין ואכפתיות לצרכיו, לציפיותיו ולתחושותיו של הלומד ומשדר לו תחושה שהוא חשוב לו.
איתגור הלומדים
המחנך מגביה את רף הציפיות, דוחף להשגת יעדים, מעודד למצוינות, לעצמאות ומקוריות מחשבתית.
הנעה השראתית
המחנך מאמין ביכולת הלומד, מעצים ומעודד לבטא כישורים ויכולות, מכוון לאפשרויות התפתחות בעתיד ולהתבוננות מעבר לאופק.
מודל לחיקוי ולהזדהות
המחנך מהווה דוגמא אישית בהתנהלותו, מאמין ופועל על פי החזון והערכים שהוא מציג, בבחינת נאה דורש ונאה מקיים.
מעורבות הלומדים
הלומדים מעורבים בתהליך הלמידה משלב התכנון.
הלמידה היא אינטראקטיבית (משתפת) ומבוססת על דיונים, תרגילים מפעילים והתנסויות, בהם מעורבים התלמידים באופן פעיל.
המעורבות יוצרת עניין, שייכות ומחויבות לתהליך הלמידה ומניעה לפעולה.
המעורבות מפתחת סקרנות, חשיבה עצמאית, יכולת ביטוי וקבלת החלטות.
מוביל התהליך מעודד כל אחד מהתלמידים להתחבר לתהליך בדרכו הייחודית, תוך מתן ביטוי לכישוריו ולתרומתו של התלמיד.
הגיבוש החברתי והחוויה הקבוצתית
הפעילות בחינוך החוייתי מעודדת בניית קבוצה וקהילה .
השיח הקבוצתי מפתח מיומנויות הקשבה, פתיחות וכבוד לדעות הזולת.
הדיון וההקשבה ההדדית מקרבים בין חברי הקבוצה ומובילים לתחושה של שותפות ולתלכיד קבוצתי.
הרחבת הלמידה והעמקתה
ההתנסות החווייתית והדיונים הקבוצתיים הבאים בעקבותיה, מאפשרים למשתתפים להביע דעות ולהגיע לתובנות. לשם הרחבת הלמידה והעמקתה, יש להפגיש את הלומד עם מקורות, מאמרים, יצירות אומנות או מחקרים מדעיים, המאירים את הנושאים הנלמדים מזוויות נוספות ומקנים להם עומק והקשרים תרבותיים.
