שם הפעילות: על אלימות ואילמות

נושא הפעילות: פתרון קונפליקטים, תקשורת בין אישית.

מטרת הפעילות:

• להבהיר את חשיבות ההקשבה והבנת האחר כבסיס ליחסים הוגנים וטובים.
• להדגיש את הקשר בין אילמות לאלימות.
• להכיר את שלבי הקונפליקט וללמוד דרכים לפתרון קונפליקטים.

מתאים לגיל: חטיבת הביניים, בוגרים

מחבר הפעילות: ד"ר שמחה אסף ליבוביץ.

הפעילות:

1. הפעילות מבוססת על צפייה בסרטם של נורמן מקלרן וקלוד ג'וטרה, "מעשה בכיסא", סרט באורך 10 דקות, שהופק בשנת 1957 ע"י שרות הסרטים הקנדי: https://www.youtube.com/watch?v=NSRjRctL8XA
   לפני הקרנת הסרט, מומלץ לשאול שאלה מנחה: האם היחסים בין האדם לכיסא בסרט, מזכירים לכם סוג יחסים שאתם מכירים?
2. אפשרות נוספת: ניתן להפסיק את הסרט דקה לפני שהוא מסתיים ולבקש מהצופים לחבר סוף לסרט.

הערה: הסוף מפתיע, הכיסא מתרצה ומאפשר לאדם לשבת עליו, רק לאחר שהאדם מנקה את בגדיו ומאפשר לכיסא לשבת עליו.

אם הדגש בפעילות הוא על פתרון קונפליקטים, מומלץ לחלק את הקבוצה לשתיים, אחת מייצגת את האדם והשנייה את הכיסא, ולבקש מכל קבוצה לגבש דרכים לפתרון הקונפליקט במשך 7 דקות .

כל קבוצה תבחר שני נציגים שינהלו את המו"מ עם נציגי הקבוצה השנייה למציאת פתרון.

בתום המו"מ, בין אם יגיעו הצדדים להסכמה ובין אם לא, חוזרים לצפיה בסוף הסרט. ולדיון בשאלה המנחה.

3. חוזרים לשאלה המנחה: בדרך כלל מעלים המשתתפים תשובות מגוונות: יחסי הורה – ילד, מורה – תלמיד, מפקד – פקוד, מנהל – עובד, זוגיות, רדיפה אחר כבוד.

דיון קבוצתי:

שאלות לדיון:

1. מדוע נבהל האדם מתזוזת הכיסא?
2. אכן, אנו רגילים ואוהבים סדר ושיגרה בחיינו, וברגע שמופרת השגרה, או קורה משהו בלתי צפוי – אנו נבהלים ומנסים להבין מה גרם לתופעה החריגה להתרחש.
3. האדם בודק את הכיסא כדי להבין את התופעה המוזרה.
4. מה לא בודק האדם? מדוע הוא מעדיף לבדוק את האחר ואינו בודק את עצמו?
5. "אנחנו תמיד בסדר", כאשר קורית תקלה, אנו נוטים להאשים את האחר.
6. מה גרם לצדדים בסרט להגיע לאלימות כה קשה?
7. ציינו את שלבי ההידרדרות של הקונפליקט בסרט.

העשרה:

מידע שניתן להוסיף במהלך הדיון:

1. הסרט אילם. אין תקשורת מילולית. למילים אילמות ואלימות שורש זהה.
2. כשלא מדברים זה עם זה לליבון הקונפליקט, עלולים להיגרר לאלימות.
3. שימו לב לשלבי ההסלמה בתהליך:

• אחד הצדדים מסרב למלא את התפקיד שהצד השני הועיד לו או מצפה ממנו.
• הצד השני מופתע ובודק את הזולת ולא את עצמו.
• לאחר שלא מצא, לדעתו, סיבה להתנהלות החריגה של הזולת, הוא מנסה לכפות את דעתו על הזולת בכוח.
• יש הסלמה באמצעי האכיפה, ככל שהוא לא מצליח להשיג את מטרתו, גובר התסכול ואיבוד העשתונות, ומפלס האלימות עולה.
• אלימות מולידה תגובות אלימות, עד שמחולל האלימות נואש ומוביל להתנתקות.
• שני הצדדים חשים באי נוחות מהמצב החדש.
• כל צד מתבצר בעמדתו.
• הכיסא מחליט לותר על "כבודו" ועושה את הצעד הראשון להתקרבות.
• הוא רומז לאדם על דרכים אחרות לפתרון הקונפליקט.
• האדם מתרצה ומנסה להקשיב ולהבין את הצד השני, ואכן מצליח ומגיע לשורש הקונפליקט, שנפתר לשביעות רצון שני הצדדים.
• למרבה הצער, קונפליקטים רבים אינם מגיעים לידי פתרון.

דיון מסכם:

• מהם התובנות אליהן הגענו בפעילות?
• אסור לקחת שום דבר כמובן מאליו.
• חשוב להקשיב ולהבין את צרכי האחר.
• במקרה של אי הבנה או סכסוך, חשוב שנבדוק את עצמנו.
• הכעס והרוגז נובעים בדרך כלל מתסכול, והם ביטוי לרגשות.
• לעתים כדאי לעצור ולהתנתק, כדי להעביר את הקונפליקט מהרגש לשכל,

משימה ליישום והטמעת הלמידה:

1. לתלמידים בחטיבות הביניים ומעלה:

מומלץ להקים צוות גישור מקרב התלמידים שתפקידו לגשר על קונפליקטים, שנוצרים בין תלמידים או בין קבוצות בבית הספר.

2. ליחידים: נסו ליישם את התובנות שרכשתם בפעילות כדי לפתור קונפליקט או אי הבנות שיש לכם עם גורמים בסביבתכם.